פחות דירות, יותר זכאים: אי אפשר להתעלם יותר מהצורך בדיור ציבורי

מספר הדירות במערך הדיור הציבורי הצטמצם במחצית, לשפל של כ-50,000 דירות, מחצית ממספרן ב-1999, כך מנתונים מעודכנים שמפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתונים אף חמורים יותר, מכיוון שמערך הדירות הולך ומתדלדל כאשר האוכלוסיה הכללית הולכת וגדלה, ובה גם מספר הזקוקים לדיור ציבורי.

זכאי משרד השיכון, הממתינים לדירה בדיור הציבורי עלה מ-1,660 בשנת 2007  ל-3,571 בשנת 2019, כך לפי הסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנעשתה לבקשת ח"כ חילי טרופר (כחול לבן). לצידם ניתן למנות את זכאי משרד הקליטה, וביחד מספרם מגיע לכדי 24,073 אזרחים. 18,432 מהם קשישים לפי ד"וח של מבקר המדינה.

עלייה במספר הממתינים לדיור ציבורי (מתוך: דוח של מרכז המידע והמחקר בכנסת)

הממשלה האחרונה פעלה אמנם לחיזוק מערך הדיור הציבורי ע"י רכישת כ-2,500 דירות משנת 2015 ואילך, אך למרות השינוי במדיניות, מדובר בתוספת מועטה מלהכיל את אלפי הממתינים לדיור הציבורי.

כיצד נוטרל מערך הדיור הציבורי ?

בתקופת ממשלת ברק, נחקק חוק הדיור הציבורי (1998), ביוזמת חבר הכנסת רן כהן (מרצ). החוק איפשר את מכירת הדירות בהנחה לדיירים עצמם, תוך יעוד הכסף לרכישת דירות חדשות. גם לפי תוכנו המקורי, החוק יוצר מתווה להפחתת מספר הדירות במערך, אלא שבמשרד האוצר היו תכניות אחרות, וכניסת החוק לתוקף נדחתה עד שנת 2013. במקום החוק, הפעיל האוצר הליך מכירה עוד יותר שנוי במחלוקת, בו נמכרו דירות מבלי להקדיש את התקבולים בחזרה למערך, תוך "בריחה" של כסף רב לגורמים שהחזיקו בבעלות על דירות אלו כמו הסוכנות היהודית. הסוכנות התחייבה להקים מערך של 5,000 דירות בעבור קשישים ועולים, אך רק מיעוטן יגיע לאכלוס עד שנת 2021. לפי סקירה קודמת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2011, עולה כי 33,400 דירות נמכרו במבצעי המכר לדיירים, 1,940 נמכרו שלא במבצע מכר ועוד 2,160 דירות נמכרו בשוק החופשי לכל המרבה במחיר. בסך הכל, ירד מספר הדירות במערך מכ-100,000 לכ-50,000 ב-20 שנה.

מספר הזכאים מזנק

לפי הדו"ח העדכני, בין השנים 2014 ל-2018 עלה מספר הזכאים הכולל (משרד השיכון ומשרד הקליטה) לסיוע בשכר דירה מ-145,061 בשנת 2014 ל-171,711 זכאים בשנת 2018. עלייה של 26,650 זכאים, אשר מהווים כ-18%, יותר מפי 2 מקצב הגידול באוכלוסיית המדינה, כשכמעט מחצית מקרב הזכאים הם עולים חדשים.

נכון לשנת 2018 ישנם 61 משקי בית הממתינים מעל עשר שנים לקבלת דירה, ועוד 844 משקי בית הממתינים בין שלוש לעשר שנים (כולל ממתינים להחלפת דירה). על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2019 ,זמן ההמתנה הממוצע של קשישים, הזכאים לקבלת דירה ממשרד השיכון, עומד על 1.3 שנים. בנוסף, נכון לחודש יוני 2018, היו 24,073 זכאי משרד העלייה שהמתינו לדירה בדיור הציבורי, מתוכם 18,432 קשישים ו-5,641 זכאים נוספים שאינם קשישים.

עלייה דרמטית במספר הזכאים לדיור ציבורי (מתוך דו"ח של מכון המידע והמחקר של הכנסת)

משמעותו של דיור ציבורי

למדינה שני מסלולים לתמיכה בזכאים, כאשר סיוע בשכר דירה הנשכרת בשוק הדירות הוא המסלול העיקרי, ומתן דירה ציבורית בשכר דירה מפוקח ונמוך הוא המסלול השני. סיוע בשכר דירה מאפשר לזכאי לבחור דירה כרצונו, אך סובל מחולשה יסודית – הזכאים הופכים בו למעין נתיב כספי המזרים כספים מהממשלה לבעלי הדירות להשכרה. עליה בהיקף הסיוע יכולה להיבלע על ידי עליה במחיר השכירות.

דיור ציבורי הוא הסדר שונה, מפני שעלותו נקבעת בהחלטה פוליטית ולכן מאפשרת להגן על הזכאים מפני עליה במחירי הדיור, שלא מלווה בעליה בהכנסותיהם במקביל. ההעדפה באוצר לתקצב את מסלול הסיוע בשכר דירה, לא תמיד משתלמת יותר, אך היא מנטרלת את הצורך לטפל בתחזוקת מערך הדיור הציבורי, פעולה שלעתים נתפסת כ"כאב ראש", ולא כמימוש תפקידה של המדינה בדאגה לאזרחים חלשים. מנגד, החזקת מערך גדול של דיור ציבורי מאפשרת למדינה דריסת רגל משמעותית בשוק הדיור והשפעה עליו, באופן שיקשה על יצירת בועות בתחום הדיור. בישראל, זכאות לדיור ציבורי היא זכות המוענקת לאוכלוסיות חלשות בלבד. בשבדיה, למשל, חלק גדול מכלל הדירות במדינה הן חלק ממערך של דיור ציבורי ורבים מעדיפים אותן על פני דיור פרטי.

לכן, הגדלת רכישת הדירות בשנים האחרונות לטובת מערך הדיור הציבורי היא שינוי מרענן, שהוביל שר השיכון והבינוי לשעבר יואב גלנט מכולנו (כיום בליכוד), אך מהווה כטיפה בים לעומת כמות הממתינים.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website