קניית אלכוג’ל ונסיון לפרש את ההנחיות: גננות מספרות על ההיערכות לפתיחת הגנים

בחשש ובהתרגשות חוזרות הגננות ללמד ביום ראשון. שלוש מתוכן סיפרו ל’דבר’ על התחושות וההכנות. "הגננות הופכות להיות לולייניות וקוסמות", טוענת אסתי (שם בדוי), גננת ותיקה מחיפה. "אתה רואה כבר שבוע גננות רצות לסופרים לקנות חומרי חיטוי, אלכוג’לים, מגבונים סטריליים, מה לא".

אמנם הגנים יפתחו רק ביום ראשון, אך מזה שבוע שהגננות והסייעות פוקדות את הגנים כמעט על בסיס יומיומי כדי לנקות ולסדר את הגנים מחדש עד כמה שאפשר. "רצינו לקחת את המתווה של משרד החינוך ולהפוך אותו לידידותי למשתמש", מספרת מיכל שני, מנהלת מספר גנים אנתרופוסופיים ברמת גן. "בתוך זה יש אתגר גדול לשמור על החוקים בכללי, כי אנחנו מפוקחים". החזרה לשגרה בגנים של שני תהיה לא פשוטה, בהתאם להנחיות החדשות, היא יכולה להחזיר לעבודה רק מחצית מהצוות וצריכה לשנות באופן עמוק את אופן הפעילות. "התחלנו במין ריקוד כזה עם ההורים; מה הם רוצים וצריכים, מה אנחנו רוצים צריכים, אלו ימים של המון דיוני זום במשולש הזה שבין ההורים, הילדים והצוות החינוכי שמנסה לברר מה עושים כדי להצליח באמת לפתוח את הגנים".

"הסיפור הבריאותי מטריד, לא כי אני חוששת על עצמי אלא כי אני מבינה שבמהלך החודשיים האחרונים היינו במתכונת של הפחדה", אומרת שני. לדעתה, האתגר החינוכי המרכזי בתקופה הקרובה יעמוד על היכולת של הגננות להצליח לשלב את הילדים הקטנים לתוך המערך החדש וכן, ללוות את צוות המחנכות בחזרה הזאת. "אנשים התרגלו שהולכים עם מסיכות, שלא להיות ליד אנשים אחרים זו ההתנהלות שעכשיו כולנו מורגלים אליה והילדים רואים אותה עכשיו כאמת מוחלטת. אני היום צריכה ללמוד לפגוש את ההורים שבאים להחזיר בחשש את הילדים שלהם למסגרת שגם בשגרה מלאה במחלות של ילדים ובאנשי צוות שבעצמם נחשפים להרבה אנשים".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רוני טלמור עם ילדים בגן, בימים שלפני הקורונה. (באדיבות המצולמת)

חודשיים של חינוך מרחוק

בחלק מהגנים, שגרת החזרה לא מתחילה רק השבוע. ולמרות האתגרים שהציבה הקורונה, הגננות המשיכו לשמור על קשר חינוכי רציף עם הילדים כדי להצליח לייצר חזרה "רכה יותר" עבורם. רוני טלמור, מנהלת גן לילדים בשכונת הדר יוסף בת"א, מספרת שהגננות שלחו להורים סרטונים ושירים לילדים, וגם הפעלות פיזיות עד הבית. "בשבועות האחרונים בנינו חוברת פעילויות לילדים שהעברנו דרך ההורים, סיפרנו להורים על סדר היום בגן כך שההורים יוכלו להמשיך אותו בבתים ואפילו אפינו חלות וחילקנו אותן בין בתי הילדים", היא מספרת, "התנגדתי לזה שנייצר רק תוכן וירטואלי – זה יכריח את ההורים להישאר איתם שעות מול המסך, דבר שלא ההורים רוצים בו ובעיניי הוא גם לא טוב לילדים".

"אנחנו עובדות קשה מאוד גם עכשיו, להכין את הזום, לבנות משימות, לשלוח לכל הילדים, לקבל חזרה – אנחנו עובדות כל הזמן ונמשיך לעבוד כל הזמן", אומרת אסתי וקושרת את התחושה לגבי החזרה בעוינות הציבורית כלפי המורים והגננות בשבועות האחרונים, "קשה שהיחס של הציבור והממשל הוא רק בייביסיטר".

"יש לא מעט ילדים שכנראה התחילו לדבר"

טלמור מספרת שבשבועיים האחרונים, מאז ההודעה על חזרת הגנים, חברות הצוות בגן משוחחות עם כל ההורים ב’זום’, כדי להבין כיצד עברו החודשיים האחרונים. "הגננים והגננות שואלים את ההורים איך הם מבינים את הילדים, במה הם התפתחו, במה השתנו. לילדים בגילאי שנה עד שלוש, חודשיים זו תקופה מאוד ארוכה, בזמן הזה יש לא מעט ילדים שכנראה התחילו לדבר וגם הכישורים המוטוריים שלהם התפתחו מאוד".

"אנחנו מדברים עם ההורים על הרגלת הילדים לקראת השינויים", מספרת אסתי. "אנחנו עושים את זה דרך המבוגרים. צריך להכין את הילדים לשינוי, כי עבורם זה כמו אחרי חופשת קיץ רק עם צוות שנראה אחרת (מסיכות וכפפות – ד.ט), כללים שונים, הרגלים שונים והחלק הכי קריטי הוא זה שחלק מהחברים שלהם לא הולך להימצא איתם – בגלל חלוקת הגנים".

הגן של מיכל שני. (באדיבות המצולמת)

"אז מחבקים את הילדים?"

הגננות קיבלו הנחיות כלליות בלבד לפתיחת הגן, ולדבריהן, הן נדרשות לפרש אותן בעצמן. "יש המון שיח מה עושים אם נדבקים – האם נסגור את הגן? מה נכתוב במסמך ההוראות ההגייניות? בגן הכל הולך סביב העניין הפיזי – אז מחבקים את הילדים? בסופו של דבר, אלו שאלות שנותרנו לענות עליהן בעצמנו ולא לכולן יש תשובות".

יש גם חששות. "כל אשת צוות שבאה למפגש מגיעה ממקום אחר", אומרת טלמור, "ישנן גננות רבות שמגיעות מטווח גילאי סיכון, ישנן כאלו עם מחלות רקע או עם בני בית בסיכון, יש כאלו שבעצמן אימהות".

שני אומרת שחלק מההנחיות אינו ניתן ליישום. "אם היו שואלים אותי לא הייתי פותחת ככה את הגנים", אומרת שני, שלא מסתירה את הדילמות הפדגוגיות והנפשיות של החזרה לפעילות הגנים. "הייתי מחכה שבוע-שבועיים ומקבלת אישור לקלוט חזרה את כל ילדי הגן בשגרה נורמלית. אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי לעמוד בתנאים ולהיות מחנכות, אבל קשה להציב את המחנכות, הילדים וההורים בפני מצבים שבהמון מובנים הם לא נכונים חינוכית, חברתית ופסיכולוגית". לדבריה, בניגוד לבתי הספר, במרחב הגן לא ניתן לייצר בידוד מלא בין ילדים לילדים. "רוב ההורים גם מבינים את זה שכמעט ולא ניתן לשמור על הוראות הריחוק במלואן ואנחנו גם מסבירות להן את זה היטב" ,  היא אומרת.

"אם המדינה הייתה פונה לעובדים בשטח הכל היה נראה אחרת", אומרת שני. "האנשים שכתבו את הנהלים לא היו לאחרונה בגן ילדים, ואינם מבינים את הצרכים הרגשיים של ילדים בגיל כזה. אלו הדברים הכי בסיסיים שעובדים עליהם שנים".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website