שופטי בג”ץ: “התקשורת צריכה לשרת את האזרחים ולא את הנבחרים”

בפסיקה עקרונית של בג"ץ מהיום (רביעי), בהרכב מורכב של שבעה שופטים, התקבלה העמדה לפיה אין לפצל שידורי החדשות מתאגיד השידור הציבורי, זאת אחרי שהמדינה ויתרה על כוונתה לפיצול. למרות זאת, הוציאו השופטים החלטה עקרונית לפיה קיומו של שידור ציבורי חיוני להגנה על חופש הביטוי. בדעת מיעוט כתב השופט ניב הנדל: " אין לקבל כי שידור ציבורי שהוקם בתנאי זמן, מרחב ותרבות מסוימים ‘התקדש’".

החלטת בג"ץ בנושא דנה במספר עתירות שונות על אופיו של תאגיד השידור הציבורי. ראשיתן בימים הקרובים לעליית שידורי הטלוויזיה של "כאן", אז רצתה הממשלה לחייב את התאגיד לפצל את שידורי החדשות לתאגיד נפרד, בו, ככל הנראה, לדרג הפוליטי תהיה יותר השפעה מאשר על מוסדות התאגיד הקיימים (תיקון מס’ 8).

הפגנת עובדי תאגיד השידור ׳כאן׳ כנגד הכוונה לפצל ממנו את שידורי החדשות. (צילום ארכיון: בן קלמר / פלאש 90).

העותרים הם ארגון העיתונאים, תאגיד השידור הישראלי, מועצתו, היו"ר והמנכ"ל כנגד סדרה ארוכה של גורמי שלטון ובראשם הכנסת, ראש הממשלה, שר האוצר, ומשרד התקשורת. העותרים טענו כי המהלך של פיצול שידורי החדשות נועד להחליש את עצמאות התאגיד כולו ולחזק את שליטת הדרג הפוליטי בגוף השידור.

מאז, זכתה הזמרת הישראלית נטע באירווויזיון, מה שהעניק לישראל את הזכות לארח את התחרות ב-2019. תקנון איגוד השידור האירופי לא מכיר בגופי שידור שלא כוללים בתוכם שידורי חדשות, והפיצול היה עלול לפסול את ישראל מלארח את התחרות. לכן, בחרה הממשלה לבצע "תיקון לתיקון מס’8", כך ששידורי החדשות לא יפוצלו בשלב זה מהתאגיד, האירווויזיון יוכל להתקיים, והעתירות לבג"ץ הפכו למיותרות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נטע ברזילי במעון רהמ בירושלים לאחר הזכייה באירוויזיון (קרדיט חיים צח/ לע"מ)

השופטים לא הסתפקו בביטול העתירות

ראש ההרכב, השופט חנן מלצר, לא הסתפק בקביעה המשפטית לפיה שעילת העתירה כבר לא בתוקף, אלא הוסיף מספר קביעות עקרוניות לגבי חשיבות השידור הציבורי. "פסק הדין במתכונתו הנוכחית נכתב כדי להבהיר שהשידור הציבורי וזכויות המדיה התקשורתית במדינה דמוקרטית נועדו לעם ובעבורו, כדי לחשוף את האמת הראויה לפרסום ולאפשר שיח פתוח והוגן" כתב, "ולכן אל לו לשלטון להתערב בהם מהטעם שאין הם משרתים את הממשל. כפי שנכתב בפרשת N.Y. Times. האמריקאית, יש לזכור כי התקשורת במדינה דמוקרטית צריכה לשרת את ציבור האזרחים-הנשלטים ולא את הנבחרים-השולטים".

מלצר הדגיש כי "העותרים הפנו לציטוטים מאמצעי התקשורת השונים שבהם הופיעו התבטאויות של נבחרי ציבור אחדים, שנטלו חלק בהליך. אלה הבהירו כי היוזמה לתיקון מס’ 8 באה לאחר שהסתבר להם שלממשלה ולשרים אין שליטה על התאגיד, על המינויים בו, ועל הכיוון התקשורתי שנראה להם שהתאגיד ינקוט. בא-כוחו של תאגיד השידור הטעים לפיכך לפנינו בהקשר האמור, כי במקרה זה תכליתו של תיקון מס’ 8 יכולה להילמד באופן מיטבי דווקא מתיאוריהם של חלק מאלה שיזמו את התיקון וטיפלו בחקיקתו, ולא מדברי ההסבר הפורמליים לתיקון, או מן הטיעונים המשפטיים מלומדים שנכתבו על אודות התיקון לאחר מעשה".

בכך רומז מלצר כי אם פוליטיקאים משמיעים בגלוי אמירות כגון "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו", הרי שיכול להיות להן גם משקל משפטי, ולא רק לטיעונים משפטיים שמנסחת הפרקליטות – כמו הטענה שלא הוכח שתיקון מס’ 8 פוגע בזכויות חוקתיות כלשהן. כאמור, הפסיקה לא הכריעה האם פיצול שידורי החדשות מהווים פגיעה חוקתית שמצדיקה התערבות של בית משפט, אך סיפקה מספר קריאות כיוון.

המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר. (יונתן זינדל/פלאש90)

מלצר התייחס לחשיבות השידור הציבורי במסורת הקצרה של ההחלטות בישראל בנושא, כולל חוק השידור הציבורי העדכני הקובע כי "התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל". בהתאם לכך, קבע, ש" שידורי החדשות הינם העוגן של השידור הציבורי" ואין פלא שאיגוד השידור האירופי קבע אותם כאמת מידה לחברות בו.

משלא לשמה בא לשמה

" מצער הדבר שהשמירה על העיקרון, האמור הושגה פה באקראי עקב רצון המשיבים לאפשר את קיומה של תחרות, ‘האירוויזיון’ בישראל, ולא מתוך הכרה בחשיבות השידור הציבורי ובזכויות החוקתיות הרלוונטיות" הוסיף מלצר, "שידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי, שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס. בהיותו כזה הוא שומר על הדמוקרטיה ועל ההשתתפות של אזרחי המדינה בעיצוב דמותה". נראה כי בכך הציג, ברמז, את גורמי השלטון כמי שאינם מחויבים לשמירה על הדמוקרטיה.

השופטת דפנה ברק ארז הוסיפה כי "במובן זה קיים בנושא השידור הציבורי מעין מתח מובנה המתבטא בכך שעל אף שהשידור הציבורי מיועד לפעול כ’ערוץ של המדינה’ – התפיסה המקובלת היא כי המדינה אינה רשאית לקבוע אילו דעות יושמעו בו או להתערב בתכנים המשודרים בו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי".

השופט מני מזוז התייחס לחשיבות השידור הציבורי בעידן הרשתות החברתיות והחדשות המזויפות. לטענתו, "במהלך השנים נחשפו בהדרגה יותר ויותר תופעות שליליות המלוות את המדיה הדיגיטלית וחלה התפכחות מהתפיסה האוטופית הרואה במדיה הדיגיטלית כ’טכנולוגיה של חופש’, והתחזקה ההבנה שלצד תפוצה רחבה חוצת-גבולות של מידע שאינו ניתן לחסימה, קיימת בעיה משמעותית כאמור באשר למהימנות המידע".

ההסתייגויות של השופט הנדל

מכיוון שפסיקת בג"ץ היא עקרונית בלבד, אין משמעות רגילה ל"דעת המיעוט" והרוב בהרכב השופטים. עם זאת, השופט ניב הנדל הביע הסתייגויות מעניינות מהקביעות של קודמיו. " אין לקבל כי שידור ציבורי שהוקם בתנאי זמן, מרחב ותרבות מסוימים ‘התקדש’", כתב.

תאגיד השידור הציבורי כאן. (צילום: יוסי אלוני).

הנדל הסביר כי עצם זה שיש זכות עקרונית לחופש ביטוי במדינה דמוקרטית , ושיש קשר בינה לבין תקשורת חופשית לא מכתיבה שמתכונת מסוימת של שידור ציבורי צריכה להיות קדושה לעד. לדעת הנדל, אין לגזור להסיק באופן אוטומטית מהזכות עקרונית לחופש ביטוי ואפילו מהצורך לתקשורת עצמאית, את המסקנה ששידורי חדשות במתכונת זו או אחרת מהווה שמירה על הזכויות או פגיעה בהן והדבר מחייב בירור מעמיק – בירור שהפך למיותר, לאחר שהממשלה חזרה בה מהכוונה לפצל את שידורי החדשות

פסיקה ליברלית

רוח הדברים בפסק הדין הוא שיש להגן על השידור הציבורי מפני התערבות של בעלי אינטרס מסחרי או מהטייתו לפי כוונת השלטון. מבחינה היסטורית, השידור הציבורי ברשות השידור כן היה נתון להתערבות שלטונית ברוב תקופות קיומו, אך נהנה מבסיס תקציב עצמאי – תשלומי האגרה.

בניין רשות השידור בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

כיום תאגיד השידור מתוקצב על ידי המדינה, שרשאית לשנות בכל שנה את היקף התקציב ולשמור על שליטה עקיפה יותר בפעילותו, גם מבלי למנות ישירות את עמדות הניהול שלו. פסיקה כשזו ברוח ליברלית, מגינה על התאגיד מפני התערבות בכפייה מבחוץ, אך אין בה להבטיח שתאגיד השידור עצמו אכן שומר על הדמוקרטיה ומבטא מגוון דעות ולא מיישר קו עם קווי הסיקור המקובלים בתקשורת המסחרית.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website