״הבידוד החברתי קשה לכולם, אבל לילדים עם הפרעת קשב זה קשה במיוחד״

״הבידוד החברתי קשה להם מאוד. זה קשה לכולם, אבל לילדים עם הפרעת קשב זה קשה במיוחד״. סמדר לביא היא מדריכת הורים ומאמנת מוסמכת להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים. ״הם לא יכולים לשחק עם חברים, להיפגש איתם. המשחק, המפגש החברתי, הוצאת האנרגיה, אלה דברים מאוד משמעותיים לילדים עם הפרעת קשב, כדי שיוכלו לשרוד את היום״.

רגע לפני החוויה בסגר, תגדירי מה זו הפרעת קשב וריכוז.
״כשאנחנו מדברים על הפרעת קשב, אנחנו מדברים על קושי בוויסות. באוכלוסיית הפרעת הקשב כל דבר יכול להפוך ליותר קיצוני, יותר דרמטי. הסיבה היא שאין להם את התפקודים הניהוליים שמאפשרים וויסות ושליטה בתגובות, בצורה תקינה.

סמדר לביא, מומחית להפרעות קשב וריכוז (צילום: אלבום פרטי)

״כשילד עם הפרעת קשב מתעצבן הוא יתעצבן עד רמה של התפרצויות זעם. הוא לא מסוגל להתמודד עם התסכול או עם חוסר ההצלחה. הקושי בוויסות יכול לבוא לידי ביטוי בכעס, בבכי, בצחוק. כל דבר הוא מעבר לנורמה. אין את המידתיות. יש 0 ויש 100. אין אמצע״.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

זה דבר מולד?
״הפרעת קשב היא עניין נוירו ביולוגי, מבנה המוח שאיתו אנחנו נולדים. יש אחוז נמוך מאוד של אנשים שההפרעה שלהם היא תוצאה של טראומה. אבל הרוב הגדול זה עניין נוירו ביולוגי, מולד.

״בנוסף כדאי לדעת שהפרעת הקשב והריכוז היא גנטית. לילד עם הפרעת קשב יש סבירות גבוהה שלפחות אחד ההורים יהיה עם הפרעת קשב. זה עניין משמעותי כי הרבה פעמים אנחנו כהורים לא מודעים לזה״.

הקשיים של הפרעות קשב וריכוז

מה הקשיים שחווה ילד עם בעיית קשב וריכוז?
״אם יש לי הפרעת קשב וריכוז, בעצם אין לי את הדיבור הפנימי שבמסגרתו אני ארגיע את עצמי או אכניס הגיון למצב. אלו תפקודי ניהול שלא קיימים; עוד מאפיין זה האימפולסיביות, קושי לעכב תגובה או לבלום תגובה שהתחילה; קושי עם שינויים. מאוד קשה לילדים שסובלים מהפרעת קשב לעשות שינוי. כמה שהם שונאים את השגרה היא מאוד מרגיעה.

״סטטיסטית הצורך בחברה הוא מאוד גדול כי זה מקום שמוציא אנרגיה ומלא בגירויים שהם כל כך זקוקים להם. אבל כאן יש הסתייגות כי זה לא נכון לכולם״ (צילום: חן ליאופולד / פלאש 90)

״יש להם נטייה לחרדות. ברגע שאני לא יודע מה קורה איתי ואיך אני אתמודד עם הדברים, אני נוטה להיכנס לחרדה. יש לזה גם הסבר פיסיולוגי כי בחרדה רמת הדופמין עולה אז התפקוד משתפר. זה פיצוי של המוח שמצליח לתפקד. אבל יש פה מלכוד כי יש גם רמות חרדה שמביאות לשיתוק״.

״יש גם נושאים של היפראקטיביות, צורך בתנועתיות בתזוזה. לגוף יש צורך לפרוק אנרגיה שמרגיעה אותנו. בזמן האוכל, בלימודים, הגוף מחפש לזוז כדי להעלות את רמות האדרנלין והדופמין״.

יש להפרעות קשב השפעות חברתיות?
״סטטיסטית הצורך בחברה הוא מאוד גדול כי זה מקום שמוציא אנרגיה ומלא בגירויים שהם כל כך זקוקים להם. אבל כאן יש הסתייגות כי זה לא נכון לכולם. יש ילדים שדווקא השקט הפנימי העולם הפנימי שלא צריך חברים מאפיין אותם.

״צריך להגיד שבדרך כלל מדובר בילדים מאוד חכמים. יש להם יכולת ביצועית גבוהה ולפעמים גם פרפקציוניסטים. כל דבר שהם עושים הם מנסים לעשות הכי טוב. זה מנגנון פיצוי ששומר עליהם אבל גם מסתיר לפעמים את המצב של הילד״.

קשב וריכוז במגפה

בעצם המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז הם בדיוק ההפך מהתנאים שהמגיפה כופה עלינו.
״בדיוק. המגיפה מביאה איתה חוויה של פחד מהלא נודע, משהו שקורה פה וטורף את החיים והוא מפחיד. לאנשים עם הפרעת קשב מאוד קשה להיות במקום בלתי נודע. להיות עם רגל באוויר וזו חוויה יום יומית בקורונה. כל הזמן יש שינויים באורח החיים: מה מותר ומה אסור, האם אני עלול להידבק, מה יהיו ההנחיות מחר. על כל זה תוסיף את הלחץ הכלכלי, והקושי להתארגן ולתכנן את העתיד, זו רמת אי ודאות גבוהה״.

״בדרך כלל רוב הילדים מאוד מתקשים עם הלמידה מרחוק״ (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

צריך לייצר שגרה?
״כן, נורא קשה לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד עם שינוי. אבל יש פה עניין מעניין כי הרבה פעמים אנשים עם הפרעת קשב, יתפסו מציאות חדשה כאתגר כי יש בה גירוי לא מוכר שמעיר אותם. אבל זה מבלבל. כי הם יכולים לתפקד מעולה עם השינוי, אבל עם הזמן כשהאתגר הראשוני נשחק, ההשפעה של השינוי ושבירת השגרה נחשפת והטלטלה גורמת להם לאבד שליטה״.

מה עם הלמידה דרך ה׳זום׳?
״בדרך כלל רוב הילדים מאוד מתקשים עם הלמידה מרחוק. יש כאלה שמסתדרים עם זה, אבל לרוב זה קשה כי אין תיווך של המורה. הקושי להתרכז, סביבת המחשב שהיא אזור של גירויים אחרים כמו משחקים או סרטים. המונוטוניות של ה׳זום׳ משעממת אותם. אין מגע, אין יחס אישי, אין קשר עין. אלו דברים חשובים מאוד לתלמידים עם הפרעות קשב. הקושי להתרכז לאורך זמן מתגבר״.

ההסתגרות בבית לא הולכת טוב עם ההיפראקטיביות.
״נכון. היציאה לטבע, האוויר הנקי, המרחבים, הם דברים שמאוד מרגיעים. ברור שלמרחב הסגור יש השפעה. אני אספר לך סיפור: אני עובדת עם רופא התפתחותי. בסגר הראשון, כשכולם היו במתח, אחד הפתרונות שהשתמשנו בהם היה לתת למטופלים מכתב מהרופא שהם חייבים לצאת לטבע. כמו פתק לשוטר שאולי יפגוש אותם. עבורם, היציאה החוצה היא כמו טיפול רפואי״.

ההשפעה על הבית

איך נראה בית שיש בו התמודדות עם הפרעות קשב?
״באופן אובייקטיבי האינטראקציה המוגברת בבית, מעלה בכל מקרה את רמת הקונפליקטים. זה קורה אצל הרבה משפחות, בלי קשר להפרעות קשב. תוסיף על זה את נתוני הרקע של המשפחה וההורים, הרי אמרנו שזו הפרעה גנטית ושהרבה הורים לא מאובחנים. חוסר השקט, חוסר היכולת לעבוד כמו שאני רגיל ורוצה, הקשיים הכלכליים, החרדות, איך מארגנים יום בכלל. עכשיו תפגיש את ההורה הזה עם ילד שסובל מהפרעת קשב.

״אני רואה אצל הילדים שאני מטפלת בהם איך הירידה בלחץ בלימודים, במערכות החברתיות, עוזרת להם״ (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

״בהרבה מקרים זו גם הפעם הראשונה שההורה פוגש את הקושי של הילד שלו, עד כמה קשה לו. עד עכשיו זה קרה בבית הספר, ההורה קיבל טלפון פעם בכמה זמן, אבל פתאום זה מול העיניים שלו, יום אחרי יום. שעות ארוכות כל יום. זו חוויה לא פשוטה עבור ההורה שרואה את המצוקה של הילד שלו, וצריך פתאום להתגבר יחד עם הילד שלו על מצבים״.

ואז מה קורה?
״כור ההיתוך המשפחתי, סיר הלחץ הופך להיות מוגבר. מהר מאוד משעמם להם. כי אין להם את הסבלנות להתמודד עם קושי או להחזיק זמן רב בפעילות מסוימת. זה מגיע מהר מאוד לקונפליקט עם ההורה. הרבה פעמים ההורה לא יודע להגיד לעצמו ולילד שהוא לא יכול לעזור לו. אז הוא רב עם הילד. ונכנס לעימות״

יש צד חיובי לתקופת הקורונה?
״יש משהו. אני רואה אצל הילדים שאני מטפלת בהם איך הירידה בלחץ בלימודים, במערכות החברתיות, עוזרת להם. הרי בשגרה כל יום הם יוצאים למבחן מסוגלות מול המציאות, דיברנו על פרפקציוניזם, הם כל הזמן מפעילים את הביקורת העצמית שלהם. ההתכנסות הביתה מורידה לחץ״.

״״צריך למצוא את הדרכים להוציא אנרגיה״ (ג׳ו פרננדז, Shutterstock.com)

המלצות

איזה המלצות את יכולה לתת, כללי אצבע?

  • ״קודם כל לבנות סדר יום קבוע ומוגדר וידוע. ליצור עוגנים. כדאי לבנות עם הילד את סדר היום. חשוב לתת עוגן למתי מתחילים את היום, מתי אוכלים, מתי הולכים לישון. אם יש איזו פעילות קבועה שאפשר לעשות בשעה קבועה. הוא יכול להגיד שהוא שונא את זה אבל הם מאוד צריכים את זה.
  • ״צריך למצוא את הדרכים להוציא אנרגיה ואפילו להכין רשימה של פעולות שהילד יכול לעשות כדי להוציא אנרגיה ומקובלות על ההורים, אחרת זה יתדרדר לכדורגל בסלון. אם לילד יהיו אופציות להוציא מרץ, כאלו שמקובלות על ההורים, זה יכול למנוע עימותים מיותרים.
  • ״בהקשר של הלמידה מרחוק, כדאי לתת לגיטימציה לילד לכבות את המצלמה אם הוא מרגיש שהוא זקוק לזה. לפעמים הוא רוצה לקפוץ במקום אבל לא רוצה שכל הכיתה תראה אותו עושה את זה.
  • "לגבי התנאים הסביבתיים של הלמידה. מאוד חשוב שהלמידה, עד כמה שאפשר תהיה במקום בלי הסחות דעת. לא במטבח או בסלון עם האחים הקטנים. בחדר במקום נוח ובלי הפרעות.
  • ״ילדים שנמצאים בטיפול תרופתי חשוב שימשיכו איתו. יש הורים שאומרים לעצמם שאין בית ספר ולכן גם לא צריך לתת תרופה, אבל התרופה היא לא לבית הספר היא להפרעת הקשב והיא לא יודעת שיש קורנה, ואם היא לא מטופלת היא בועטת״.
  • ״חשוב שהורים יפנו לייעוץ ולהדרכה, לקבל כלים איך להתמודד, כי הם אלו שמנהלים את כל האירוע הזה. הורים לא רגועים מאוד יתקשו להתמודד עם המצב הזה. אפשר לראות עוד המלצות באתר״.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website