1,500 עובדי רשויות מקומיות יוכשרו כחוקרים אפידמיולוגיים

מערך החקירות האפידמיולוגיות בישראל יכלול בתוך חודש 2,300 חוקרים אפידמיולוגיים – כך עולה בדיון שהתקיים היום (רביעי) בועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת. 1,500 מתוך אותם חוקרים יהיו עובדי רשויות מקומיות שיבצעו חקירות בנוסף לתפקידם ונמצאים כעת בתהליך הכשרה.  ו-300 מתוכם יהיו עובדי חברה פרטית שתיבחר בהליך מכרז שמתנהל כעת. מטרת המהלך היא קיצור משך החקירה האפידמיולוגית מ-24 שעות כיום ל-6 שעות.

בדיון הוועדה בראשות ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) השתתפו משה אדרי, עוזר שר הביטחון להתגוננות, ותא"ל איציק בר, ראש מטה פיקוד העורף. הדיון היה חסוי, אך עיקריו פורסמו על ידי דוברות הוועדה והם מפרטים את כוח האדם העכשווי והעתידי העוסק כעת בחקירות אפידמיולוגיות.

לפי הודעת הוועדה, בסך הכל פועלים כעת 835 חוקרים בחקירות אפידמיולוגיות של משרד הבריאות. 300 חוקרים אפידמיולוגיים פועלים במפקדת ‘אלון’ לקטיעת שרשרת ההדבקה בפיקוד העורף, הפועלת תחת הכוונה ומדיניות של משרד הבריאות. חוקרים אלה פועלים במקביל ל-500 החוקרים של משרד הבריאות ו-35 אחיות אשר מבצעות את החקירות המורכבות והמסובכות.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

300 החוקרים במפקדת אלון הם עתודאים, אשר נמצאים בין שנות הלימודים האקדמיות, ושובצו בתפקיד זה עד סוף חודש אוקטובר הקרוב. כיום מתנהל הליך מכרז לספק אשר יפעיל 300 חוקרים אזרחים במקומם, לכשישובו ללימודים.

בנוסף, לאחר סיכום שהושג עם משרד הפנים והשלטון המקומי, נמצאים כעת כ-1500 עובדי רשויות מקומיות בהליך הכשרה לבצע גם הם חקירות אפידמיולוגיות. עובדים אלה יישארו בתפקידם ברשות, ובנוסף על תפקידם, בהסכמתם, ישמשו גם כחוקרים באותה רשות מקומית, תמורת תמרוץ כספי נוסף. ברשויות בהן עד 10,000 תושבים יהיו 3-5 חוקרים, עד 40,000 תושבים 7-10, ומעל זה עד 20 חוקרים – הכל לפי שיקול דעת ראש הרשות.

בסך הכל, בעוד כחודש, צפויים להיות כ-2300 איש אשר יעסקו בחקירות אפידמיולוגיות. על בסיס זה היעד שהוצב לאיתור כל המגעים של חולה מאומת, הוא 6 שעות, במקום כ-24 שעות כיום. עוד עלה בדיון כי עד סוף ספטמבר תוקם מערכת אחודה לכל החוקרים, אשר תעדכן ‘און ליין’ עם כל זיהוי חולה מאומת חדש, ותאפשר לבדוק את קצב ביצוע החקירות, וכן לרכז מאמץ אל מול אירוע נקודתי ככל שיהיה צורך, ולייצר למידה, הסקת מסקנות וניתוח נתונים.

השלב הבא הוא לאפשר לחוקרים לקבל החלטה במסגרת החקירה האפידמיולוגית, כי אדם שבא במגע עם חולה מאומת, הוא, בסבירות גבוהה, כבר חולה גם כן, ובו ברגע להוציא לו הפנייה לבדיקת קורונה. זאת, במקום לשלוח אותו לקופת החולים לקבל את ההפניה, ובכך לקצר את זמני הזיהוי של הנדבקים, ולעצור אותם מלהדביק אחרים מוקדם ככל האפשר.

יו"ר הוועדה צבי האוזר החמיא על השיפור המסתמן במערך החקירות האפידמיולוגיות והוסיף כי ככל שאכן ייראה שיפור שכזה בביצוע החקירות, הרי שהדבר יהיה קריטריון חשוב בבואה של הוועדה להחליט אם יש עוד צורך בשימוש בשב"כ לאיתור מגעים. יש לציין כי מסמך שהוגש לוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת גילה כי מתוך 96,760 חולי קורונה שהתגלו מה-1 ביולי עד ה-2 בספטמבר, 35% אותרו על ידי חקירה אפידמיולוגית בלבד, 17% אותרו על ידי חקירה אפידמיולוגית וגם על בסיס איכוני השב"כ, 24% אותרו על ידי איכוני השב"כ בלבד ו-24% לא אותרו על ידי אף אחד מהשניים.

האוזר פנה גם לעוזר שר הביטחון משה אדרי בבקשה לבחון ביצוע בדיקת קורונה לחיילי צה"ל שנמצאים בבידוד ביום התשיעי לבידוד, ולשחרר כל מי שנמצא שלילי בבדיקה ביום ה-12 לבידוד. משמעות של פעולה זו היא קיצור בפועל של רבע מזמן הבידוד הממוצע. סוכם כי משרד הביטחון יבחן, למול משרד הבריאות, דפוס פעולה זה שהוצג בדיון קודם של הועדה על ידי ד"ר בועז לב, ראש צוות הטיפול במגפת הקורונה במשרד הבריאות.

לדברי האוזר, על הצבא לאמץ עקרון קיצור הבידוד בכפוף לקיום בדיקה, ובצורה כזו לשמש כפיילוט מקדים לאישור הסדר דומה לכלל הציבור. הוא ציין כי מה-1 ביולי נכנסו לבידוד קרוב ל-900 אלף ישראלים, וקיצור תקופת הבידוד תחסוך למשק 150 מיליון שקלים בחודש.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website