50 שנה ל’מבצע חתונה’ : “אזרחים מהשורה קמו ועשו מעשה שהשפיע על משטר שלם”

קבוצה של מסורבי עלייה ופעילים שהתכוונו לחטוף מטוס ריק ולברוח לישראל, נעצרה בחמש עשרה ליוני 1970 על ידי הרשויות הסובייטיות. משפטי הראווה של חברי הקבוצה ואלו שעזרו לתכנן את המבצע שכונו "משפטי לנינגרד", נחשבים לנקודות המפנה המשמעותיות והחשובות ביותר במאבק לשחרור יהדות ברית המועצות, שנמשך במשך 20 שנה, עד לנפילת מסך הברזל ופירוק ברית המועצות.

"מלחמת ששת הימים חשפה אותנו לקיומה של מדינת ישראל ולהבטחה הטמונה בה. אך היו אלו משפטי לנינגרד שלימדו אותנו שישראל יכולה להיות יותר מחלום עבורנו", כתב הבוקר (שני) יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר ואסיר הציון נתן שרנסקי, בפייסבוק. שרנסקי ישב במאסר מעל לתשע שנים בעקבות פעילותו למען שחרור יהדות ברית המועצות "כשקראנו על המשפטים, גילינו שיהודים סובייטים כמונו פעלו במחתרת תחת הנהגתו של הילל בוטמן בניסיון להתכונן להגירה לישראל, והיו מוכנים לסכן הכול – אפילו את חייהם – כדי לנפץ את מסך הברזל. בפעם הראשונה, הבנו שלאחינו ואחיותינו שמעבר למסך הברזל היה את הכוח לעזור לנו, ושהאחווה בינינו יכלה להשפיע על ברית המועצות".

ראש הממשלה, שמעון פרס, מברך את אסיר ציון המשוחרר, אנטולי (נתן) שרנסקי, בהגיעו לישראל, 1986 (צילום: נתי הרניק / לע"מ)

קבוצת הפעילים מנתה 12 איש, ביניהם הטייס והוגה התוכנית, מרק דימשיץ’, שנפטר בישראל לפני חמש שנים, הזוג אדוארד קוזניצוב וסילווה זלמנסון, יוסף מנדבליץ’, נתן אלטמן ועוד. הילל בוטמן, מראשי הפעילים הציונים ברוסיה ומהוגי התכנית (שנפטר בישראל לפני שנה) החליט לא לקחת חלק במבצע וזאת לאחר שמסר, שעבר מגולדה מאיר לפעילים, ביקש מהם לא לקחת את הסיכון. ובכל זאת, הפעילים שבחרו לקחת את הסיכון, תכננו לחטוף מטוס קטן ולהטיסו מהעיר לנינגרד ברוסיה, לשוודיה לאחר שבקשות היציאה מבריה"מ של חברי הקבוצה נדחו.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שם הקוד שניתן למבצע היה: ‘מבצע חתונה’

בעודם בשדה התעופה בעיר לנינגרד, נתפסו חברי הקבוצה על-ידי הבולשת הסובייטית. מנדלביץ’ וקוזניצוב נידונו למוות, עונש שהומר ל-15 שנות מאסר בעקבות לחץ מהעולם, ושאר האסירים נידונו למאסרים ממושכים בתנאים קשים במחנות עבודה ובבידוד. רוב האסירים השתחררו מוקדם יותר בעסקות שבויים מול המערב והאחרון בהם, קוזניצוב ומנדלביץ’, עלו לארץ ב-1980 לאחר עשור כליאה במחנה עבודה.

אסירת ציון סילווה זלמנסון עם נחיתתה בארץ ב-1974. (צילום: יעקב סער/ לע"מ)

בדצמבר האחרון היה אמור להתקיים אירוע הוקרה למשתתפים בתאטרון ירושלים, במעמד שר העליה ויו"ר הסוכנות היהודית, אך הוא נדחה מפאת חוסר מקור תקציבי בעקבות הפלנוטר הפוליטי. מאוחר יותר הגיע וירוס הקורונה ונכון לכיום הוא התבטל לגמרי.

"האירוע הזה רלוונטי להיום כמו תמיד"

"בדרך כלל סביב התאריך הזה יש מפגש חגיגי והיינו אמורים חגוג בגדול" מספרת ל’דבר’ ענת זלמנסון-קוזנצוב, בתם של אדורארד וסילווה. "מדובר במפגש גדול של חברי הקבוצה, אסירי ציון ופעילים נוספים, השנה עשינו מפגש מצומצם רק של חברי הקבוצה, אלו שעדיין נותרו בחיים ובריאים ועם אלו שחיים בארה"ב עשינו שיחת וידאו".

ב-2016 יצרה זלמנסון-קוזניצוב יצרה סרט דוקומנטרי זוכה פרסים על המבצע ולכבוד המאורע, פתחה את הסרט און-ליין באנגלית, עברית, רוסית וספרדית. "אנחנו מקווים שנעשה אירוע בדצמבר הקרוב, כשימלאו 50 שנה למשפטי לנינגרד, בהם שפטו את חברי הקבוצה".

"האירוע הזה רלוונטי להיום כמו תמיד" היא אומרת. "צריך להבין שמדובר פה באזרחים מהשורה שקמו ועשו מעשה שהשפיעה על משטר שלם. אבל זה לא רק גבורה ותהילה, היה פה מחיר של הרבה שנים בכלא".

"הרבה פעמים אנחנו מרגישים חסרי אונים מול משהו שגדול מאתנו. הסיפור שלהם מראה לנו שהכל זה אנשים, אנשים עושים את ההבדל. הפוליטיקאים פועלים אבל זה אחרי מה שהאזרחים עושים".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website